החלטה בתיק ע"מ 2195/13

בפני ערר על ההחלטה לשחרר את המשיב בתנאים ממעצר.

הרקע

נגד המשיב, הוגש כתב אישום, שמייחס לו עבירות שונות של סחר בסמים, חלקם מסוג חשיש וחלקם מסוג "אקסטזי", וכן קשירת קשר לגידול סם מסוכן. פרט האישום הראשון מייחס לעורר מכירת סם מסוג חשיש לישראלי בשם ר' ש', ב- 5 הזדמנויות שונות. פרטי האישום השני מייחס לו סחר בסם מסוכן מסוג חשיש, על כך שרכש אצבע חשיש מא' ב' כדי להשתמש בה בעצמו וכדי להעביר חלק ממנה לאנשים אחרים. פרט האישום השלישי מייחס לעורר סחר בסם מסוכן מסוג "אקסטזי" במספר הזדמנויות, משום שקיבל לידיו מאדם אחר כדורים המכילים את הסם המסוכן והעביר עשרות כדורים לידי אדם אחר. פרט האישום הרביעי מייחס לעורר קשירת קשר לגידול סם מסוכן על כך שסיכם עם ר' ש' לגדל צמחי מריחואנה מסוג "היידרו".

בבית המשפט קמא ובפניי, הועלו טענות רבות, שנגעו, בין היתר, לסמכות בית המשפט, לטיב העבירה, להגדרת "אקסטזי" כסם ועוד. בית המשפט קמא עיין בחומר הראיות הרב, וקבע כי יש לשחרר את הנאשם ממעצר.

לעמדת בית המשפט קמא, העבירות המפורטות בפרט האישום הראשון והשני ביחס לסחר בסמים מסוג חשיש, עבירות אלה מבוססות לכאורה בחומר החקירה. אך ביחס לעבירה שבפרט האישום השלישי הנוגעת לסחר בסם מסוג אקסטזי, ולעבירה בפרט הרביעי הנוגעת לקשירת קשר לגידול סם מסוכן, מצא בית המשפט כי אין ראיות לכאורה לאמור בפרטי האישום אלה.

ביחס לפרט השלישי קבע בית המשפט קמא כי אין ידיעה שיפוטית, ש"אקסטזי" הוא סם מסוכן. ייתכן, קובע בית המשפט, כי מדובר בסם מסוג MDMA, אך הואיל והמילה "אקסטזי" אינה מופיעה בפקודת הסמים, כי אז בהיעדר ראיה כי מדובר בסם מסוכן, אין ראיה לקיום העבירה, ומשכך אין מקום לדיון בשאלת הסמכות.

אשר לפרט הרביעי עמדת בית המשפט קמא הייתה כי מדובר בשיחה סתמית שלא הגיעה כדי גיבוש עבירה של קשירת קשר.

בית המשפט קבע עוד, כי היות שהעבירה בפרט הראשון, שביחס אליה מצא כי יש ראיות לכאורה, בוצעה לפני למעלה משנה, והפרט השני עוסק בכמות קטנה של חשיש, שאינו מהסמים הקשים, כי אז יש להסתפק בחלופת מעצר.

על קביעה זו הגישה התביעה הצבאית ערר.

בתום הדיון החלטתי כי הנאשם יישאר במעצר עד למתן החלטה בערר. קיבלתי לידי את תיק החקירה עב הכרס לעיון בטרם נתתי החלטתי זו.

כבר בראשית דבריי עלי להבהיר, כי אין דעתי כדעת בית המשפט קמא, וכי דינו של הנאשם להישאר במעצר עד לתום ההליכים, אפילו אלך בדרכו של בית משפט קמא ביחס לאבחנה כין פרטי האישום השונים.

חזקת מסוכנות בעבירות סמים

לפי החוק בישראל ולפי הפסיקה באזור, עבירות הסמים והסחר בהם מקימים חזקת מסוכנות.

עמדת בית המשפט קמא הייתה, שחלוף הזמן ביחס לפרט האישום הראשון - כשנה מיום העבירה ועד למתן ההחלטה, וכמות הסם הנמוכה בפרט השני, מקהים את חזקת המסוכנות ומצדיקים בחירה בחלופת מעצר על פני מעצר בפועל.

הסנגור טען כי כלל אין סמכות לדון בפרט אישום זה, משום שהעבירה המתוארת בו נעברה ביריחו, שאינה בתחום סמכותו של בית המשפט הצבאי. דא עקא שעיון בתיק החקירה מגלה כי אף אם נלך בדרכו של הסנגור ביחס לשאלת סמכות בית המשפט, בכל הנוגע לפרט האישום השלישי, הרי לא נוכל להתעלם מהעובדות הרלוונטיות לצורך בחינת עילות המעצר. גם אם הנאשם סחר בסמים מסוכנים במקומות שבהם אין סמכות שיפוט לבית המשפט הצבאי, אין זו סיבה להתעלם מכך, ואפשר להתחשב בכך כאשר בוחנים את מידת הסיכון הנשקפת מן הנאשם.

על פי האמור בפרט השלישי, לכאורה ביצע הנאשם עבירה של סחר בסם מסוג "אקסטזי". לעמדת הסנגור מעשה זה, ככל שבוצע, היה ביריחו.

בהמשך עוד אשוב לשאלת הגדרת "אקסטזי" כסם מסוכן, אולם לצורך הדיון אניח, בשלב זה, כי מדובר בסם מסוכן. ברור כי הנאשם עוסק בסחר בסמים או לפחות בתיווך בסחר בהם. לא זאת אף זאת, אלא שבמהלך חודש יוני 2013 כלומר, חודשיים לפני הדיון, הוא סיפק את הסם כמפורט בפרט השני. במהלך חודש אוגוסט האחרון ניהל הנאשם שיחת טלפון עם העד ר' ש', במסגרתה בירר אפשרות לגידול סם מסוכן מסוג חשיש. הכול מפורט בפרט האישום הרביעי.

גם כאן נכון אני ללכת בדרכו של הסנגור, לצורך דיון זה, ולהניח כי שיחה זו אינה מגיעה עד כדי קשירת קשר, אלא בגדר בדיקה ראשונית, או הכנה בלבד בשלביה הראשוניים. בין כך, ובין כך, אתה למד כי הנאשם עסק וממשיך לעסוק בסמים, בהיבטים שונים של עולם זה. מאספקת סמים לר' ש' המפורטת בפרט הראשון, רכישת סמים עבור אחד בשם עאמר כמפורט בפרט השני, סחר או תיווך באקסטזי כמפורט בפרט השלישי - במועד שאינו ידוע - או בחינת אפשרות לגידול סמים בפרט הרביעי - זמן לא רב לפני מעצרו.

אדגיש כי בחינת האמור הינה לצורך השאלה של הארכת המעצר עד תום ההליכים וכמובן לא לצורך הרשעה.